מה זה טאג-ליין?
הרבה פעמים מתבלבלים בין סיסמא לבין "טאג-ליין".
בואו נעשה סדר. טאג-ליין הוא בדרך כלל שורת טקסט אשר נצמדת ללוגו, בעוד סיסמא נקשרת לקמפיין פרסום מסוים וסביר שתוחלף בקמפיין הבא.
טאג-ליין נועד להישאר זמן רב. עפ"י רוב, טאג-ליין מוצלח הוא זיקוק של הבטחת המותג או במילים אחרות התועלת המובטחת. רצוי כמובן שזה יהיה משהו שהמתחרים שלי לא מבטיחים.
אחד הטאג-ליינים הידועים בהיסטוריה הוא "we try harder" והוא ממחיש זאת מצוין – שהרי את המכוניות ש"אוויס" משכירים אפשר לשכור בעוד מקומות, אבל הם מבטיחים שירות טוב יותר.
הטאג-ליין נולד מתוך סיסמא שניתנה כבר ב-1963
"We are No. 2. We try harder" חמישים שנה אחרי,
העליונות של "הרץ" על "אוויס" עדיין מתפקדת בתור הסיבה להאמין שאוויס אכן משתדלת יותר.
הבה נסתכל רגע על הסנדלר (שלא הולך יחף!)
ונביט בטאג-ליין של Adlai & Partners:
Branding with heart – הטאג-ליין נשען על ערך התשוקה ועל האמונה שביכולתנו להבטיח ללקוח, עבודה שנעשית מהלב ופתרונות שיש בהם ריגוש ולב פועם.
למותגים ותיקים וחזקים יש את הפריווילגיה להפליג עם הטאג-ליין למקומות אמוציונאליים עם הבטחה חזקה אך מופשטת יותר, למשל: "just do it".
טאג-ליין טוב מסייע במיצוב המותג -
"nokia connecting people", הטאג-ליין נהגה כאשר מכשירי הסלולר התחילו לתת גם משחקים ואס אם אסים ולא רק שיחות טלפון וזאת המשמעות הפונקציונאלית של הטאג-ליין. אבל ברמת המיצוב, נוקיה נסקה והתחילה לדבר במושגים של חיבור בין אנשים ולא ברמה של מכשירים.
לא כל החברות הגדולות עושות את זה טוב. טאג-ליין מוזר משהו שנתקלתי בו שייך לענקית הקוסמטיקה
ROC - we keep our promises בהחלט ערך חשוב אבל לי כצרכן אין מושג על איזה הבטחות הם מדברים ואיך זה קשור לקרם הלחות שלי.
במעבר חד, ביזארי וכמעט לא הוגן. טאג ליין מוזר מאוד שנתקלתי בו – רשת ישראלית שמתמחה בסנדוויצ'ים וטוסטים בשם "סודוך" שהעניקה לעצמה את הטאג-ליין הבא: "סודוך. מילה חדשה בעברית".
מה זה אמור להביע..?!? אני מפענח זאת כך: מילה חדשה בעברית = אנחנו כזה מוסד ידוע ומוצלח.. שהמונח "סודוך" הוא ממש מטבע לשון, שגור בפי כל. למיטב ידיעתי אין כך הדבר ועל כן נשארים עם אמירה די תלושה שלא תורמת מאום.
מאוד חשוב שטאג ליין יוכל לעמוד בהבטחה. "רנו פלואנס – לא רואה מוסך". יש להניח שאם הרכב היה מתקלקל כל שני וחמישי, הטאג-ליין הזה היה לרועץ. עם זאת, כאשר יש מה להבטיח, כדאי לעשות את זה באומץ ובאופן חד וברור. במקרה של רנו פלואנס מדובר בהבטחה מהפכנית, כי הטבע הישראלי הוא לבחור "יפני" כשפוחדים ממוסך. והם באו באומץ לשנות את הגישה.
כשהייתי קופירייטר צעיר במשרד פרסום, חיפשתי טאג-ליין למכונית יונדאי אטוס. בתדרוך לגבי המכונית הסבירו לי שהתקרה שלה מאוד גבוהה כשאתה יושב בפנים ושהיא לא מדהימה בנסיעות בין עירוניות. אחרי שנפסלה האפשרות למצב אותה כמכונית מושלמת לשחקני כדורסל, החלטתי ללכת על זה שהיא לא משהו בנסיעה בין עירונית והצעתי: "יונדאי אטוס – העיר התאהבה בה".
לא ממש כיף כשאין משהו ממשי להבטיח מאידך (ולא כולם יסכימו איתי) אבל בגדול - מכוניות הן מכוניות הן מכוניות. בפקקים אני אוהב לשחק עם עצמי משחק, להסתכל על טאג-ליינים של מכוניות ולנחש את ה"בריף" שהקופירייטר קיבל.
לדוגמא: "kia, the power to surprise" – יעני, אין לנו משהו אמיתי להגיד, אבל אנשים שנהגו בה ממש הופתעו לטובה.
טאג-ליין נוסף: "וולוו – כבר מזמן לא מדובר רק במכונית". יעני, חאלאס לטחון רק על בטיחות, כבר יודעים שאנחנו בטוחים וגם מכוניות אחרות נהיו בטוחות. אנשים שקונים וולוו עושים זאת כי זה סמל סטטוס. אגב, אני לא בטוח שלהגיד את זה באופן ישיר כל כך זה טאג-ליין מוצלח.






