מי אני בכלל?
יונתן חברוני, בן 30, רווק, מתגורר במרכז הכרמל בחיפה ונחוש להחיות את שוק הפרסום הקצת רדום בצפון.
מה אני עושה כשאני קם בבוקר
בעל משרד פרסום בוטיק MIXOOM שמעניק פתרונות פרסום, מיתוג וקידום יחד עם שותפי אדם ברק, מנהל קריאייטיב מחונן וקצת פסיכי כשצריך.
מצעד הגאווה שלי
אנחנו מכניסים יותר אדרנלין לעסקים וחברות בסדר גודל בינוני, גם בפן השיווקי:
מרכז רפואי שן עולם, חברת הג'לים ביו סקלפצ'ר, קולומבוס הרצליה, חברת הנדל"ן כוכב חמש, ועובדים על עוד דברים מעניינים מאד בעלי צו איסור פרסום.
כשרון שיש לי ואנשים לא יודעים עליו
אני יכול לזהות שיר מהתו הראשון. כל שיר. מהבלאק קיז עד לעופר לוי. זה בערך הספקטרום.
קצת פרגון לא יזיק
הפרסומת של המכללה למנהל 'להצלחה יש דרך' היתה שאפו אחד גדול. הביצוע, הטקסט, המסר.
ענף הפרסום הוא אסופה של אנשים מוכשרים בטירוף שלא תמיד יודעים מה לעשות עם הכישרון הזה.
פרסומת טובה היא קודם כל קונספט שגורם לפרסומות לידה להיראות בנאליות.
רעיון טוב מתחיל ונגמר באומץ
אני חייב לבקש סליחה מקבוצות הוואטסאפ שצירפו אותי – זה לא שאני לא עונה בכוונה, אני פשוט מעדיף שתמשיכו בלעדיי...
על המצבה שלי יהיה כתוב היה שם כשזהבי הכניס את הגול על הבאזר בדרבי.
אני מתגעגע לתוים האלו שהייתי מקבל בחגים כשהייתי שכיר. היום אני מקבל פנקסי מקדמות ממס הכנסה.
סרט חובה לחיים דוני דארקו. אני אוהב אותם הזויים ואמורפיים.
דיסק אחד שאני לוקח איתי לאי בודד the cure –disintegration – כל הרגש בעולם באלבום אחד.
את מי הייתי מגלה לאי בודד – טוקביסטים קיצוניים משמאל, טוקביסטים קיצוניים מימין.
המוטו שלי בחיים – "אל תאכל אותי, יש לי אישה וילדים. תאכל אותם!" (הומר סימפסון).
גברים הם –פשוטים. פשוטים מידי.
נשים הן – כל היופי שבמורכבות.
פעם בשבוע אני חייב לאכול - סלמון – בסושי, בתנור, מעושן, בכל צורותיו ואפשרויותיו.
שלמה ארצי מתאים לקמפיין של חברת מגבות.
בר רפאלי היא יודעת לשחק את המשחק הזה קצת טוב מידי.
קליק לאתר של MIXOOM
קליק לפייס של יונתן חברוני






