השם ישמור?

ראשית חידה – מה מקור שם רשת המזון "אושר עד"? תשובה בסוף.

תמיד כיף לדבר על ניימינג. אגב יש לניימינג שם בעברית – שיום.

איכשהו לא ממש תפס...

שמנו לב, ששלב הניימינג, ברבים מהתהליכים שאנו עוברים עם לקוחות, הוא השלב הכי טעון, מרגיש לכאורה הכי גורלי וגוזל לא מעט זמן.

בהחלט אפשר להבין את זה.

יש הרגשה שעם הגיית השם החדש "בוראים" למעשה את המותג.

שנית, ישנה תחושה שעם הבחירה בשם אין אפשרות לחזור אחורנית.

האבחנה השנייה דווקא נכונה למדי בעוד שהראשונה פחות.

המותג שבונים משליך ויוצק תוכן לשם ולא להיפך.

האם שמות כמו "בזק" "טמבור" "אקרשטיין" ועוד ועוד... הם שותף מהותי בהצלחה של המותגים שעומדים מאחוריהם?

יצא לנו לא פעם, לשמוע מלקוח שמציעים לו שם חדש, את המשפט: "לא נפלתי מהכיסא..."

האם תפקידו של שם להפיל את הברנש הזה מהכיסא?

אמירה שכזאת תמיד גורמת לי לדמיין אנשים שנכנסים לסופרמרקט ונתקלים במוצר חדש שהשם שלו מפיל אותם ארצה... ואנשים שמגיעים לראות מה קורה שם באזור האנשים הנופלים, רואים גם הם את השם ונופלים אחד אחד...

אז לא, שם לא אמור להפיל מהכיסא.

ומה שם כן אמור לעשות?

לבדל מהתחרות (או להידמות לה).

יענו, אם אני רוצה לתת שם לחטיף בטנים, אני לא אקרא לו "במבם", אלא אם כן אני רוצה ליצור בלבול מכוון.

ישנה גם משמעות לשם בהקשר האינטרנטי... כל אחד רוצה שימצאו אותו בגוגל על נקלה.

הצמיחה במספר השמות והמותגים הרשומים גדלה בקצב אקספוננציאלי (שזה קצב ממש גדול...) ובייחוד כשמדובר במותגים בינלאומיים, אנחנו מחפשים שמות פנויים בתחומם וכמובן כאלה שיהיו קלים להיגוי בשפות שונות ולא תהא להם קונוטציה שלילית.

גם לגבי זה אפשר בקלות לסייג.

חברת "הוט" הצעירה, גילתה לחרדתה ש – HOT עבור קוראי הקירילית (חבר העמים) נראה כמו NOT מה שנראה חמור מאוד בעיקר נוכח העובדה שלמתחרים שלהם קוראים YES.. וראה זה פלא למרות אסון הניימינג הקטן, החברה ממשיכה לדפוק קופה על חשבון לקוחותיה העצבניים מאוד (ולא בגלל השם).

זה לא תמיד קל לצאת בסדר עם כל העולם, אנחנו מכירים הרבה דוגמאות מצחיקות כמו Mitsubishi Pajero שזה "מאונן" בספרדית. והמותג "גרבר" שהחליט לא להשיק בצרפת מפני שהשם בצרפתית משמעותו "להקיא".

בעולם הגדול ישנן חברות שנועדו לסייע במציאת שמות באמצעות תהליכי סינון לשוניים, תרבותיים וחוקתיים. במקרה יוצא הדופן של "מכתשים אגן" שמחנו ליטול חלק בתהליך הניימינג (ולנסוע לציריך ולרומא...). הם עירבו את כל הנהלת החברה מכל העולם בתהליך עד לבחירת השם החדש ADAMA.

לעומת זאת, רבים בעלי העסקים שבוחרים שם בקבוצת מיקוד משפחתית ובאופנים מוזרים אחרים. אני לא מזלזל בזה (לא לחלוטין לפחות) כי בעיני אחד הדברים החשובים ששם יכול לעשות, זה לגרום לבעל המותג להיות שמח עם עצמו ועם המותג שלו.

הנה דוגמאות אהודות:

שמות, בדרך כלל של פאסט פוד, שנשמעים כמו הפוך על הפוך: רשת מסעדות "השמן" פיצריית "הסובל". יש את השמות המתאמצים: נקניקייה שנמצאת ברחוב ביאליק.. היא מן הסתם "נקניקיאליק"

מכירים את המתקנים האלה של שקיות לאיסוף גללי כלבים?

הם קראו לזה בשם הבאמת נחמד "שקי קקי". אממה, ראיתי איזה מישהו שתפקידו לתחזק את העמדות האלה מטעם העירייה והוא כבר הלך עם חולצה שכתוב עליה: "צוות שקי-קקי" –זה כבר נשמע די חרא. בעיריות אחרות יש שקיות לאיסוף גללים שנקראות "קקית".

אסיים בשם הקונטרוברסלי והמשעשע לרשת החזיות: "ת'ציצי פנימה" (לא מאמינים גגלו).

שם טוב או רע?

וכעת לפתרון החידה..

"אושר-עד" – שם ביזארי לחלוטין לרשת מזון. אך הרבה יותר ביזארי ההסבר:

לפי הבלוג "בחדרי חרדים" בעלי הרשת עשו טריביוט לרב שלהם ו-"אושר עד" בגימטרייה זה 581 - כמו "הרב חגי בן ארצי".

איך כדאי לקרוא לפוסט הזה.... אולי "השם ישמור".. אבל עם סימן שאלה.

הכותב הנו קופירייטר וקריאטיב פלנר בחברת המיתוג עדלי & פרטנרס

http://www.adlai-partners.com