דברים שלמדתי כפרסומאי בצוק איתן

בוקר טוב הוא שקר אחד גדול. אנשים אומרים. אבל לא באמת מתכוונים.

כי לא טוב עכשיו. ולך תמצא ויז'ואל של לב, כי יש מודעה להוריד!

אפרופו מודעה, אפשר להגיע בבוקר למשרד גם בלי פרצוף ישבן,

רק כי המודעה שפרסמת נראית כמו תחת?

גבר, תרפה. העיתון מפוצץ במלא כותרות הרבה יותר גרועות משלך.

כן, בנאדם, זה בריף פרובונו ואין פה מצב להביא פרס.

אלא אם המודעה תביא שלום. ואז כן.

שיט, אזעקה. בעצם, באה טוב עכשיו באמצע הישיבה של:

"חודש חרא, כנראה נצא לחל"ת ולמזל"ט ולקיבינימט, מתי שבת?!"

לא בנאדם, לא בא לי לתת איתך ראש על חברת "זיבי – זיבי"

מחבקת את כוחות הביטחון. כבר עשו כזה.

תעשה לי קמפיין מגירה שיעלה מיד אחרי המלחמה

עם כותרת "חוזרים לשגרה", זו המצאה של סופרווייזר ששגרת חייו,

איך לומר זאת בלי לפגוע, לא צבע אדום.

שיט, עוד אזעקה. חדר מדרגות, פנים.

אתה ועוד מספר פלצנים עם משקפיים עבים, עדשה אפס,

עושים בונדינג עם אנשים "לא מהתחום". כן, חביבי, יש גם כאלה.

בימים שקטים ורגועים, לא עלה בדעתי לצאת לנופש.

ודווקא עכשיו, כשטילים עפים כמו דפי נחיתה, דווקא עכשיו חופשה בישראל!

ואם אני כבר יוצא אני לנופש, למה שלא אצטייד לי בזוג משקפיים משהו יפה?!

"זה מוצר צריכה בסיסי!!!" קאט לפק שוט בפאוור פוינט סאונד של אקווריום מתנפץ

הידעתם? בשאטר, מסתבר, יש ימבה ויז'ואלים של לב.

אבל כולם, כוסומו, עם אקו. או עם רופא, לא עלינו.

קבלו טיפ ממוחה: בחיפוש, תכתבו: heart love ותשתדלו שאין גייז בסביבה.

כן, קופות חולים יקרות, אנחנו יודעים שאתם איתנו.

כאילו יש לכם ברירה.

תגידו, מי הגאון שהמציא פרסומת ברדיו, שקריין לחוץ טילים נכנס לה באמצע וצווח: "אזעקה ב..."

אפשר לעשות קייס ולשלוח לקאן תחת הכותרת: "The first radio ad with dramatic announcer"

הא, זה לא גרילה?! שיט. שוב אזעקה!

מסתבר שלא רק רכב הספורט שפרסמת לפני המלחמה עושה 5 שניות מאפס למאה.

אתה ותקציבאית מפוחדת במקלט מעופש. אתה מביט בחמודונת וחושב לעצמך:

גם התקציבאית החפרנית ביותר בעולם כולו, לא תצליח לחפור מספיק רחוק, כדי להרוג אותי.

טוב, נו, אולי כן.

בום!

דביל מהקומה למטה אומר: "ואללה, מזל שיש כיפת ברזל"

ואני אומר:

יאללה, שייגמר כבר!