העיר באדום
אתמול בערב נבחרה בסיבוב שני עו"ד יעלה מקליס לראשות עיריית יהוד, לאחר שגברה כבר בסיבוב הראשון על ראש העיר המכהן מזה עשור – יוסי בן דוד, אך לא עברה את רף ה-40%.
איך יעלה, (שרוב תושבי יהוד עדיין לא יודעים איך מבטאים נכון את שמה הפרטי, עם קמץ מתחת ליוד או עם צרה מעל לעין) עשתה את זה? הנה הניתוח שלי, לפחות מהצד של הקמפיין:
נתחיל דווקא מהחלק הפחות מוצלח - המילה 'מהפך'. לא רק שמיצינו אותה לפני איזה חמש-עשר-שלושים שנה (כמה שנים עברו מ-77?), אלא שגם האות פ' נכתבה הפוכה. בנאלי ומיושן. ובכל זאת:
אדום וירוק זרחני:
בעוד כל קמפייני הבחירות בארץ, בלי יוצא מן הכלל, הלכו על הצבעוניות הרגילה והמתבקשת – כחול-לבן-צהוב, היו שהשתמשו גם קצת בירוק, יעלה ואנשיה הלכו על צבעוניות אחרת – שילוב של ירוק זרחני ואדום. בעגה המקצועית קוראים לזה 'בידול'. מי שנתקל בפוסטר / פלאייר הראשון של יעלה כבר הבין מה שהיא רצתה לומר: אני שונה, אני בולטת, אני אחרת, אני מעיזה, אני לא בנאלית ולא תוכלו להתעלם ממני.
יאללה יעלה:
משחק מלים שהוא מבחינתי ההברקה של הקמפיין של יעלה. כל כך הרבה יש בצמד המלים הזה. עורכת דין, אשכנזייה בעיר שרוב תושביה מזרחים, כאילו אומרת לכולם "אני חלק מכם". ולא, אני לא חננה כמו שאני נראית. יכולתי להגיד 'קדימה יעלה' אבל בחרתי ב'יאללה' ולא רק בגלל משחק המלים.
ליעלה בלון אדום:
לפחות שלוש פעמים במהלך החודשיים האחרונים התעוררו תושבי יהוד וגילו שעל כל המכוניות ברחוב שלהם תלויים בלוני הליום אדומים. גימיק ישן אבל עושה את שלו. היה מי שאמר מהמחנה המתחרה של בן דוד ש"סופו של כל בלון להתפוצץ". במקרה הזה הוא טעה.
מסע אפניים:
פתאום באמצע היום, לא משנה אם הייתם בבנק, בדואר, או אצל הקצב – חבורה של שלושים, ארבעים ואפילו יותר רוכבי אפניים עם חולצות אדומות חלפו על פניכם. כן, ברור, גם יעלה בכבודה ובעצמה רכבה איתם. לא עוד רכב עטוף בפוסטרים של המועמד שמשמיע בפול ווליום את הג'ינגל הטורדני. אפניים. שקט, ירוק ועוצמתי לא פחות מג'ינגל.
אוטובוס תיירים
עוד דבר שלא ראינו קודם. אוטובוס תיירים עם קומה שנייה פתוחה, ממותג כולו יעלה מקליס, ועליו עשרות תומכים בחולצות אדומות, עשה "דווארות" ביהוד אחת לאיזה זמן מוגבל. תוסיפו גם את האוטובוס לרשימה של הגימיקים המוצלחים של מקליס.
מקליס תחלק את יהוד
אומרים שאחרי המפלה בסיבוב הראשון, עשה בן דוד את דרכו לראובן אדלר הגדול והנודע, אל מרומי ביתו במגדלי אקירוב. שם קיבל בן דוד את הטיפ של ללכת על קמפיין נגטיבי, "קמפיין הפחדה", ובין לילה התמלאה יהוד בשלטים של "מקליס תחלק את יהוד". נו באמת. יש הטוענים, וגם אני ביניהם, ש"פרס יחלק את ירושלים" של הפרסומאי מוטי מורל זה מה שהביא לביבי את השלטון ב-96. אבל בחייאת, יהוד שוות ערך לירושלים? בשורה התחתונה זה לא רק שלא עזר לבן דוד, אלא שלדעתי זה עשה שירות מעולה למקליס.
בן דוד זה יהוד
כנראה, אני לא יודע בוודאות, אבל כנראה שזה היה הטיפ השני של אדלר. בו זמנית, לצד שלטי 'מקליס תחלק את יהוד' שחורים אדומים מפחידים, נתלו בסיבוב השני של הבחירות שלטים כחולים ירוקים 'בן דוד זה יהוד'. עוד סיסמא ריקה מתוכן ששירתה את הצד השני. נכון, בן דוד זה יהוד, אבל זה מה שהתושבים כנראה לא רוצים.
לסיכום
יהיו שיגידו שכל הנ"ל לא השפיעו על תוצאות הבחירות, שתושבי יהוד החליטו כבר לפני תחילת הקמפיינים למי הם מצביעים ולמי לא. יהיו גם שיגידו שמקליס נבחרה לא בזכותה אלא בזכות זה שלא רצו את בן דוד. אני לא יודע, אני לא מבין בזה ואני גם לא נכנס לזה. אני בכל אופן מאמין שלפרסום יש המון כח ושלרחוב יש תפקיד מכריע במערכת הבחירות. פלאיירים, סטיקרים, פלריגים, שמשוניות, בלונים ואוטובוס קומותיים – חד משמעית גרמו להמון תושבי יהוד להגיע לקלפי ולשים פתק צהוב – יעלה מקליס. יאללה יעלה!
