x דינוזאור

   

  עבודות אחרונות שהועלו לאתר
  דינוזאור / אדי גולדנברג

'בייב, אני אגיע מאוחר היום. סורי, נכנס לנו איזה בריף בהול למחר וכולנו צריכים להישאר… מה לעשות שכל יום זה ככה? שאני אגיד להם "על הזין שלי הבריף של פריסקיז. אני צריך לעזור לאשתי להכין את המסיבת יום הולדת של הבת שלנו מחר."?? גם ככה יש כאן איזו תקופה של אי ודאות וקיצוצים וכל החרא הזה. הם רק מחכים לפטר מישהו. כן, כן. בסדר, אני אקנה בדרך חזרה. ביי. נשיקות.'

גל המתין לי בסבלנות שאסיים את השיחה שלי עם אשתי כדי שנחזור לעבוד על הבריף שנכנס אלינו אחה"צ בהפתעה, בדיוק כשהתחלתי לספור את הדקות לפני שאני יוצא הביתה מוקדם סוף סוף.

שי, סמנכ"ל הקריאייטיב, הודיע לנו שהייתה מצגת נוראית אצל פריסקיז והלקוח עושה סימנים שהוא רוצה לעזוב את המשרד ולכן כל הצוותים נשארים עד הלילה כדי שנציג להם מחר בבוקר שוב.

אני ארט בכיר וותיק במשרד הזה ולפני חצי שנה, אחרי שפיטרו את השותף המיתולוגי שלי, הצמידו לי את גל שסיים בדיוק קורס קופירייטינג. הוא חצי מהגיל שלי. לא כביטוי, הוא בן 23 ואני לצערי בן 46 והוא גאון אינטרנט כזה ששולט בכל הטוויטר, שמיטר וזה. בגלל זה הצמידו אותנו, כחלק מתכנית העבודה השנתית החדשה: ותיקים וצעירים, אנלוגים ודיגיטליים, אבות עייפים כמוני וילדים רעננים כמוהו שרק מתים להיכנס ברבאק של הבריפים ולהישאר כל יום עד חצות תמורת שכר מינימום.

הוא בחור חמוד, הגל הזה. בהתחלה לא סבלתי אותו אבל הוא לגמרי בסדר. פיקח לגילו, הוא לא שופט אותי שאני לא מכיר את כל האתרים שנפתחו לפני יום ותכלס, הוא די עוזר לי לנקות את השולחן. אני זורק עליו את כל מה שאין לי כוח והוא עושה זאת בשמחה. צריך לנצל אותו לפני שיתפכח.

'אז בקשר לפריסקיז.' הוא אומר לי, 'אפשר אולי לעשות משהו עם גוגל סטריט וויו. כמו בקמפיין של בינג וג'יי זי. אתה מכיר?'
'אני מכיר את ג'יי אר. אחי.'
'רגע, אני אחפש את הקייס סטאדי ביוטיוב. זה ענק.'

הילד הזה מקליד ממש מהר. אלוהים, איזו שליטה. הוא מוצא כל דבר תוך שנייה. מילא לחפש בגוגל אבל אני כמעט לא זוכר כלום מכבר חוץ מהיום הולדת של הבת שלי. אם זה היה תלוי בי, הייתי מביא רפרנס למודעה של בירנבך עם החיפושית והסיבה היחידה שאני זוכר אותה כי העתק שלה תלוי לי בחדר במשרד כבר תשע שנים מול הפרצוף. כמה מביך.

שי נכנס. 'מה קורה תותחים? יש כיוונים כבר?' אני זורק איזה חיוך לכיוונו אבל משתוקק לחנוק אותו עד שהעיניים שלו יקפצו החוצה. אני נותן לגל לספר לו על כמה מהמחשבות שלנו (יותר נכון, שלו.) שי מהנהן ואומר על חלק מהרעיונות שיש בהם משהו אבל זה דורש עוד המון פיתוח. גל מראה לשי את הסרט של בינג וג'יי זי. שי מכיר אבל אומר שזה מורכב מדי בשביל פריסקיז להתמודד עם קמפיין כזה. גל מתעקש שהוא יכול לפשט את זה אבל שי מבקש ממנו לחשוב פשוט יותר, עם ישראל כזה, ויוצא מהחדר.

'באסה.' גל נראה מאוכזב ובא לי לנער אותו ולהסביר לו כמה דברים על אכזבה בחיים. על חלומות שמעולם לא התגשמו ולא יתגשמו, על האישה המלאה והכועסת שמחכה לי בבית ואין לה שום קשר לבחורה השמחה והכוסית שהתחתנתי איתה, על חיי מין שכבר לא קיימים, על משכורת וחצי שלא מספיקות כדי לסגור את החודש, על הורים שהזדקנו פתאום בבת אחת וצריכים ממני עזרה, על הכאבים בחזה שתוקפים אותי בדרך לעבודה ברכבת כמעט כל יום, על הילדים האלה, כמוך גל, שמגיעים למשרד שלי, חצי מהגיל וחצי מהשכר, וכולם מתים עליהם וחושבים שהם העתיד הדיגיטלי. ומה אני? סוס גוסס שסיים את בצלאל לפני עשרים שנה, בתקופה שהיה מחשב אחד לפקולטה שלמה. התמחנו בטיפוגרפיה וצבעוניות. לא ידענו מה זה פינטרסט, אנדרויד או השד יודע מה הפלנרים האלה שולחים במייל כל היום.

המשכנו לשבת יחד, בוהים בקירות בעיקר. שי נכנס שוב אחרי שעה, בודק אם יש כיוונים חדשים. עכשיו הוא כבר נראה מתוח ואין לו סבלנות לכלום. גל עושה טעות של טירונים ומציע עוד פעם משהו עם גוגל סטריט וויו כמו בבינג וג'יי זי. שי מתעצבן אבל צועק דווקא עליי: 'הגיע הזמן שתיקח את המושכות כבר, אלבז, ותנהל את הבריף הזה, נשבר לי הזין מהאדישות הזאת שלך.'

'הייתי בטוח שהוא יחזור מפסטיבל קאן במצב רוח טוב.' גל אמר אחרי ששי יצא מהחדר.
לא עניתי. היה לי איזה גוש שורף בגרון.
'טוב, בוא נביא כיוון מעולה.' גל לא התייאש, 'מכיר את הקמפיין של סוני עם המסך בטיים סקוור שאתה מחליף ערוצים עם הטלפון שלך?'
'לא ממש.'
'אני אראה לך אותו. זה בנזונה. זכה בפסטיבל ניו-יורק.''
הסתכלנו עוד קצת בפרסומות במחשב שלו ואז גל הציע שהוא יביא שווארמה מלמטה ושאל אם אני רוצה גם. אמרתי לו שלא והוא יצא, משאיר אותי מול היוטיוב המרצד. עברתי למייל שלו, בהתחלה רק מסקרנות אבל אז ראיתי מייל שהוא קיבל משי לפני כמה דקות:
"בהמשך לשיחה שלנו מקודם, אני מחפש לך ארט אחר יותר דיגיטלי. לא קל למצוא אחד. בינתיים תמשיך עם אלבז. זה מה יש אבל זה בטיפול."
בהיתי במסך כמה דקות עד שפתחתי מייל תשובה והקלדתי באיטיות.
"היי שי, מה המצב? אלבז הוא אולי דינוזאור אבל לפחות הוא לא פוסל לי רעיונות כמוך כל הזמן בגלל שהם מורכבים מדי. אתה מנסה לשחק אותה שאתה מבין משהו אבל אתה לא מבין מהחיים שלך. עדיף שתמצא מישהו שיחליף אותך ויהיה פחות הומו חמוץ ויהיר כמוך. מקווה שנהנית בקאן. שלך, גל."
ולחצתי על send.
גל נכנס לחדר עם השווארמה.
'יושבים?' הוא שאל.
'לא.' עניתי. לקחתי את התיק שלי, יצאתי מהמשרד ותפסתי מונית הביתה. לבת שלי יש יום הולדת מחר.